Vayedaber

שְׁמוּאֵל אָמַר דְּלַעַת שֶׁנִּיקְּרָה בְּבֵית אָבִיהָ כָּל אוֹתָהּ הַגּוּמָא אֲסוּרָה. אַף בְּמַכְבֵּדוֹת תְּמָרָה כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שָׁאַל יוֹנָתָן בֶּן חֲרָשָׁא אִישׁ גִּינָּסַר אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַחֲכָמִים בְּיַבְנֶה. נִיקּוּרֵי רֶטֶב בָּאֲבִיהֶן מָה הֵן. אָֽמְרוּ לוֹ כָּל אוֹתוֹ הַדֶּקֶל אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לָכֵן צְרִיכָה בְּשֵׁנִּיקְּרוּ כוּלָּן. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְאֵין דֶּרֶךְ הַנָּחָשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲנִי אוֹמֵר עָנָן שֶׁל צִיפּוֹרִין שָׁכַן עֲלֵיהֶן וְנִיקְּרוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא נִיקּוּרֵי רֶטֶב בָּאֲבִיהֶן אָסוּר וְהָרַבִּים נָהֲגוּ בְהֶן הֵיתֵר וְאֵינָן נִיזּוֹקִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אסור. מן הדין אלא שהרבים נהגו בהן היתר ורואין אנו שאינן ניזוקין:

לכן צריכה בשניקרו כולן. כלומר דר' יוסי מפרש דמאי מספקא ליה הא חמירא סכנתא מאיסורא ואם לענין איסור וחיוב מעשר אמרינן לעיל דכולא חיבור הוא מכ''ש לענין חשש ניקור הלכך קאמר דלא כן צריכה אלא בשאנו רואין שניקרו כל התמרי' שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן שינקר כולן בפעם אחת וכן לא בזה אחר זה דמתחילה אוכל א' כולו ואח''כ הולך להשאר וא''כ בכה''ג הוה אמינא דתלינן לקולא שאני אומר ענן של צפורים כלומר חיל אחד של צפורים שהוא כמו ענן והוא שכן עליהם וניקרו כולן לפיכך קמ''ל דלא תלינן לקולא ואע''פ שניקרו כולן חיישינן לניקור הנחש:

ניקורי רטב באביהן מה הן. אותן הניקורין שנמצאו בתמרים כשהן רוטב ולחין ומחוברים באיביהן מהו לחוש לשאר התמרים. ואמרו לו כל אותו הדקל אסור משום חשש ניקור. ואיידי דקאמר לעיל מענין חיבור למעשרות נקט נמי להא לענין חיבור משום ניקור הנחש:

כל אותה הגומא. כלומר כל שבסביבותי' אסורה דחיישינן שמא גם בהן הטיל הנחש הארס שלו:

אף במכבדות התמרה הדין כן מכבדות התמרה נקרא אותן התמרים שהן זו אצל זו בהעוקץ כמו אשכול בענבים:

דלעת שניקרה בבית אבי'. כלומר באיבה בעודה מחוברת ולענין גילוי איתמר שאם נמצא בה מניקור הנחש:

פּיסקא. כָּל הָאֲדוֹמִים מִשֶׁיַּאֲדִימוּ. מְייָשָׁא תַּנֵּי רִימוֹן שֶׁנִּיקְּרָה בוֹ אֲפִילוּ פְרִידָה אַחַת כּוּלָּהּ 3a חִיבּוּר לְמַעֲשֵׂר. אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּישֵּׁל בּוֹ אֲפִילוּ גַרְגִּר יְחִידִי כּוּלּוֹ חִיבּוּר לְמַעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה פָּֽשְׁטוּ הוּא לָן כָּל אוֹתָהּ הַגֶּפֶן כָּל אוֹתָן הַמִּין. חָֽזְרוּ וּפָֽשְׁטוּ לוֹ כָּל אוֹתָהּ הָרוּחַ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אוֹמֵר כָּל אוֹתוֹ הַכֶּרֶם. הָיָה כֶרֶם קָטָן וַעֲשָׂאוֹ גָדוֹל. גָּדוֹל וַעֲשָׂאוֹ קָטָן אֶחָד וַעֲשָׂאוֹ שְׁנַיִם שְׁנַיִם וַעֲשָׂאוֹ אֶחָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פשטו הוא לן. רבנן דבית המדרש פשטו לנו הדין דלאו האשכול כולו בלבד הוא חיבור אלא אפי' כל אותה הגפן שיש בה אשכול הזה ואפי' כל אותו המין שבגפן שבצידה:

חזרו. אח''כ ופשטו לו שאפי' כל אותו הרוח שיש בה אותה הגפן שיש בה האשכול הזה חיבור הוא למעשרות כאלו הגיע כל הרוח לעונת המעשרות:

כל אותו הכרם. חיבור הוא אלא הא דקא מיבעי' לי' אם היה כרם קטן והיינו שאין בו אלא שתי שורות של שלש שלש כדאמרי' בפ''ד דכלאים והוסיף לנטוע אצלו עוד עד שעשאו כרם גדול מהו שיהא כל הכרם חיבור לענין זה:

גדול ועשאו קטן. והיה בהכרם כשהיה גדול גפן אחת שיש בה כמו אשכול הזה ואח''כ עקר השורה זו ועשאו כרם קטן מהו שיהא בו דין חיבור לענין זה מאחר שכבר נראה בו אשכול א' כזה כשהי' כרם גדול או דילמא השתא ככרם אחר הוא וכן אחד וכו' שחלקו א''נ איפכא מאי ולא אפשיטו הני בעיות:

פּיסקא. הָרִימוֹנִים מִשֶׁיִּמַּסּוּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא מִשֶּׁיִּתְמָעֵךְ הָאוֹכֶל תַּחַת יָדָיו. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר לֵוִי מִשֵּׁיַּכְנִיסוּ מֶחֱצָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי דִּילְמָא מִן רַבָּנִין דַּאֲגַדְּתָא הוּא שָׁמַע לָהּ. אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵינוּ. פַּלְגּוֹן לְבָבֵינוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

משיכניסו מחצה. כלומר דמפרש משימסו היינו שהגיעו לבישול המחצה שלהן ור' יונה בעי מנ''ל לפרש הכי דילמא מן רבנן דדרשין באגדתא שמע לה דהן מפרשין הכתוב אחינו המסו את לבבינו פלגון לבבינו וכתרגומו תברו ית לבנא ששברו וחלקוה לשנים:

משיתמעך וכו'. כדפרישית במתני':

הַתְּמָרִים מִשֶׁיַטִּילוּ שְׂאוֹר. רִבִּי חִייָה בַּר וָוא אָמַר מִשֶּׁיִּתְמַלֵּא הַחֶרֶץ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מַה נָן קַייָמִין אִם בְּשֶׁיִּתְמַלֵּא הַחֶרֶץ נוֹבֶלֶת הִיא. אִם מִשֶּׁתִּפְרוֹשׁ גַּרְעִינָהּ מִתּוֹךְ הָאוֹכֶל בְּשֵׁילָה הִיא כָל צוֹרְכָהּ. רַבָּנָן דְּקֵיסָרִין אָֽמְרֵי וְיִהְיוּ יָפוֹת לָאֲכִילָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבנן דקיסרי אמרו. דהכי אמרינן משיטילו שאור ויהיו יפות לאכילה ואף שלא נתבשלו כל צרכן:

ר' יונה בעי. ע''ז דמה אנן קיימין דאם בשיתמלא החריץ ממש א''כ כבר נובלת היא התמרה מן הדקל ואם משתגיע עד שתפרוש גרעינה מתוך האוכל כבר בשילה היא כל צורכה ואנן לא איירינן במתני' אלא מזמן שהגיעו לעונת המעשר אפי' לא נתבשלו כל צרכן דאל''כ מאי קמ''ל:

משיתמלא החריץ. שתפתח כל התמרה:

הַפֶּרְסִיקִין מִשֶׁיַּטִּילוּ גִידִים. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם אִיסִּי מִשֶׁיַּטִּילוּ גִידִין אֲדוּמִין.

הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים מִשֶׁיֵּעָשׂוּ מְגוֹרָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵידִים מִשֶּׁיַעֲשׂוּ קְלִיפָּה. אָֽמְרוּ בַּקְּלִיפָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא סְמוּכָה לָאוֹכֶל. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יוּדָה בָּאַלְצָרִין וּבְאִיפִּסְטָקִין וּבְאִיצְטְרוֹבֵּילִין מִשֶּׁיַעֲשׂוּ קְלִיפָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מודין חכמים לר' יודה וכו'. דבאלו מיני פירות מודים הן שלא הגיעו לעונת המעשרות אלא משיעשו קליפה התחתונה הסמוכה להאוכל ולא פליגי אלא באגוזים ושקדים לפי שדרכן כשמתחילין להתבשל מתפרש האוכל שלהן מקליפתן החיצונה:

אמרו. לפרש דברי ר' יהודא דבקליפה התחתונה קאמר שהיא סמוכה לאוכל ותוספתא היא בריש פ''ק וגריס באיזה קליפה אמרו בקליפה התחתונ' וכו':

תַּנֵּי רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא חֲרוּבִין שִׁלְשׁוּלָן הוּא חֲנָטָן. וְכָל הַשְּׁחוֹרִין כְּגוֹן עִינְּבֵי הַדַּס וְעִינְּבֵי סְנֶה מִשֶּׁיִּנָּקֵידוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא מִשֶׁיַּעֲשׂוּ נְקוּדוֹת נְקוּדוֹת שְׁחוֹרוֹת. הַפְּרִישִׂין אִיסָפַרְגְּלִין וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן פְּרִישִׂין שֶׁאֵין לָךְ מִין אִילָן שֶׁהוּא פָּרִישׂ לִקְדֵירָה אֶלָּא מִין זֶה בִּלְבָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שהוא פריש לקדירה. שאין דרך לאוכלו חי כלל אלא שיתבשלו בקדירה:

גמ' שלשולן. משיעשו כמין שלשלת הוא חנטן לענין דאמור רבנן באילן אזלינן בתר שנת החנטה אבל לעונת המעשרות לא פליג אמתני' והכי אמר לעיל בסוף פ''ד דשביעית:

פּיסקא א. וְכָל הַלְּבָנִים. כְּגוֹן אִילֵּין מרפייתא. מִשֶּׁיִּקָּרֵיחוּ. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא אָמַר מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ קְרָחוֹת קְרָחוֹת לְבָנוֹת. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִשֶּׁיַּזְחִילוּ מַיִם. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה וּבְעָא לְמֵיעֲבַד כְּרִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא. חָזַר וְאָמַר וְכִי מַחְמַת הָאוֹכֶל הֵן מַקְרִיחוֹת. לֹא מַחְמַת הַתּוֹלָעַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכי מחמת האוכל. כלומר וכי מחמת עצמן הן מקריחות לא מחמת התולעת שיש בהן וגורם שיקריחו השערות ולפיכך חזר מפירושא דרבי חיננא בר פפא:

משיזחילו מים. שנתבשלו עד שהמשקין יוצאין מהן ופליג אמתני':

נְהוֹרַאי בַּר שִׁינְיָא אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן תַּפּוּחִים קְטָנִים פְּטוּרִין. תַּפּוּחִין גְּדוֹלִים חַייָבִין. תַּפּוּחֵי מֶלִּימֵילָה בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטָנִים חַייָבִין. וְדָא מַתְנִיתָא מָהִיא מָאן דְּאָמַר קְטָנִים בְּמַחְלוֹקֶת. מָאן דְּאָמַר תַּפּוּחֵי מֶלִּימֵילָה דִּבְרֵי הַכֹּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נהוראי בר שוניא אמר משום ר''ש וכו'. תוספתא היא בפ''ק דמכלתין וגריס שם תפוחי נמילה חייבין בין גדולים בין קטנים. והיינו הך דתפוחי מילי מילה דקאמר הכא היינו שכבר נתעגלו ונראין כמו מילה מילה והוא מלשון המשנה דמס' מדות וחמש אמלתראות של מילה היה על גביו כלומר שנראין עגולים כעפצים הללו שקורין מילה ולאפוקי קטני קטנים דבהו פליג ר''ש ופוטר:

ודא מתניתא מה הוא. ומתני' דידן דקתני תפוחין קטנים חייבין כמאן הוא אי פליג ר''ש עליו או לא וקאמר דתליא בפירושא דמילתא:

מאן דאמר קטנים במחלוקת. כלומר מאן דמפרש להמתני' דתפוחין קטנים ממש קאמר א''כ במחלוקת מתוקמא דהא ר''ש דתוספתא פליג בתפוחין קטנים ממש אבל מאן דמפרש דמתני' ג''כ בתפוחי מילה מילה מיירי ולא קטנים ממש קאמר אלא שכבר נתעגלו ונראין כמילה זו א''כ כדברי הכל הוא בתפוחין:

הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן הַלּוֹקֵחַ שְׂדֵה יָרָק בְּסוּרִיָּא עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת חַייָב. מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת פָּטוּר וְלוֹקֵט כְּדַרְכּוֹ וְלוֹקֵחַ. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. חִזְקִיָּה אָמַר בְּשָׂדֶה שֶׁל קִשׁוּאִין וְשִׁל דִּילוּעִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ תֵימַר בִּשְׂדֵה יָרָק עַצְמוֹ עוֹד הוּא יֵשׁ לוֹ גְבוּל מִשֶּׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ פְּתִילוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תמן תנינן. לקמן בפ''ה הלוקח שדה ירק בסוריא וכו' סוריא הוא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד ובמקצת דינה כא''י ובמקצת כח''ל ולפיכך הדבר תלוי אם הגיעו לעונת המעשרות ביד העכו''ם פטור ואם לא הגיעו עד שבאו לרשות ישראל חייב שמעינן מיהת דיש עונת המעשרות גבי ירק והכא את אמר הכין בתמי' דבירק חייב אף בקטנן:

חזקי' אמר. דלא קשיא דבשדה של קישואין ודילועין היא מתניתא דידן דהן וכיוצא בהן דחשיב במתני' ראוין לאכילה אף בעודם קטנים ואין עונת המעשרות אמור בהן ומתני' דלקמן בשאר שדה ירק איירי:

ר''ז אמר אפ''ת בשדה ירק עצמו וכו'. כלומר דאפילו נימא דמתני' דהכא לאו דוקא אלו המינין קתני וה''ה בשאר שדה ירק אפ''ה יש לו ג''כ גבול דלאו קטנים ממש קאמר דחייבין אלא משיביא שלש פתילות שיהא בו אורך כשיעור ג' פתילות ובכה''ג אמרינן דחייבין ולאפוקי דלא בעינן שנתגדלו כל צרכן והשתא שייך שפיר עונת המעשרות בכולהו:

משנה: וּבְיָרָק הַקִּשׁוּאִין וְהַדִּילּוּעִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמֵּלַפֶּפּוֹנוֹת הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִים חַייָבִין גְּדוֹלִים וּקְטָנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הָאֶתְרוֹגִין בְּקוֹטְנָן. הַחַייָב בִּשְׁקֵדִים הַמָּרִים פָּטוּר מִן הַמְּתוּקִים הַחַייָב בַּמְּתוּקִין פָּטוּר מִן הַמָּרִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' ובירק. הדין כך הוא דאלו שהן ראוין לאכילה בקטנן כגון הקישואין והדילועין והאבטיחים והמלפפונות חייבין הן אף בקטנן:

התפוחים והאתרוגים. כלומר וכן בפירות האילן התפוחים והאתרוגים חייבין הן בין גדולים ובין קטנים מפני שהן ראוין לאכילה כשהן קטנים:

ר''ש פוטר את האתרוגים בקטנן. טעמי' דר''ש קאמר בגמרא דסוכה פ' לולב הגזול משום דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה ואתרוגים קטנים אם נוטען אינן מצמיתין ובתפוחים קטנים מפרש הכא בגמרא דעתי' דר''ש ואין הלכה כר''ש דמתני':

החייב בשקדים המרים. והיינו בעודם קטנים שדרכן ליאכל קודם שיהו מרים:

פטור מן המתוקים. דמתוקים דרכן לאכול כשהן גדולים. והחייב במתוקים והיינו כשנגמר פריים ונתגדלו פטור מן המרים דמרים גדולים אינן ראוים לאכילה ובגמרא מסיק דלית הילכתא הכי במרים אלא דלעולם פטורין בין קטנים בין גדולים:

רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה זֵיתִים מֵאֵימָתַי חַייָבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת מִשֶּׁיְבַכֵּר צַמְייָא קַייְטָא. לֹא בִיכֵּר צַמְייָא קַייְטָא. מִשֶׁבִּיכִּירוּ בְּנוֹת שֶׁבַע. לֹא בִיכִּירוּ בְּנוֹת שֶׁבַע. מִשֶּׁיּוּרוּ מֻרְוִיּוֹת שְׁנִייָה שֶׁבְּמוּקְצֶה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי תַּנְחוּם בַּר חִייָה מִשֶׁיְּבַכְּרוּ בְּנוֹת שֶׁבַע לְבָנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וּבִלְבַד בְּנוֹת שֶׁבַע שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

משיורו מרויות שנייה שבמוקצה. מרויות כמו מורביות של תאנה בפ''ב דתמיד כלומר משיראו אותן המורביות שנקצצו בשנייה במוקצה של התאנים:

ובלבד בנות שבע שבאותו מקום. כלומר הכל הולך אחר אותו המקום שביכרו שם הוא דהוי סימן להזיתים:

בנות שבע. מין תאנים הטובות:

משיבכר צמייא קייטא. צמייא ל' עשייה וגידול. ועשתה את צפרניה תרגום ירושלמי ותצמית ית טופרנהא כלומר משיבכרו התאנים בזמן הקיץ שלהן אז בידוע הוא שהביאו הזיתים שליש:

זיתים מאימתי חייבות במעשרות. כלומר מאימתי ניכרין הן שהביאו שליש:

אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב עַשֵּׂר תְעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרָע וּמַצְמִחַ יָצָא פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאֵינוֹ נִזְרֶָע וּמַצְמִחַ. רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי זֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ אַף הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן. לְהַכְשִׁיר אֵין מַכְשִׁירִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אף המשקין היוצאין מהן להכשיר וכו'. כלומר אף לנונין הכשר טומאה לא חשיבי משקה ואינן מכשירין:

אמר ר' זעירא כתיב וכו'. כלומר דהיינו טעמא נמי מה דאמרו בתבואה וזיתים משיכניסו שליש:

פּיסקא ב. הַתִּלְתָּן מִשֶּׁתִּצְמַח. כֵּינִי מַתְנִיתָא כְּדֵי שֶׁתִּזָּרַע וְתִצְמַח. כֵּיצַד הוּא 3b בוֹדֵק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן נוֹטֵל מְלֹא קוּמְצוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסֶּפֶל שֶׁל מַיִם אִם שָׁקַע רוּבָּהּ חַייֶבֶת. וְאִם לָאו פְּטוּרָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מֵעַתָּה מַה שֶׁשִּׁיקַּע יְהֵא חַייָב. וּמַה שֶׁלֹּא שִׁיקַּע יְהֵא פָטוּר. אֶלָּא בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה אִיתְאֲמָרַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְכֵינִי בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה אִיתְאֲמָרַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מעתה מה ששיקע יהא חייב. דקס''ד רובו של קומצו קאמר ומשני ברוב כל פרידה ופרידה איתמר וכן אמר ר' יוסי בר בון:

כיני מתני'. כן צריך לפרש המתני' כדי שתזרע ותצמח וכו' כדפרישית במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source